ב-2019, צוות frontend בחברת fintech שמכיר אחד ממני חשב שהם צריכים Redux לאפליקציה שלהם. אחרי שבועיים של הגדרת actions, action creators, reducers, selectors, middleware, ו-connect - הם היו עם 800 שורות קוד boilerplate ועדיין לא עבדו על הfeature עצמו. הבוס שלהם שאל: "מתי נראה משהו שעובד?" הם עברו ל-Zustand. שלושה ימים אחר כך - feature עובד, 120 שורות קוד.
Zustand (גרמנית: "מצב") נוצר על ידי Daishi Kato ב-2019. נכון ל-2024, 45 מיליון downloads שבועיים ב-npm ו-47,000 stars ב-GitHub. הוא הפך לstandard de-facto לglobal state ב-React בdetriment של Redux בaapps חדשות.
זה לא אנקדוטה נגד Redux. Redux היה הפתרון הנכון לבעיות ספציפיות. אבל עבור רוב האפליקציות, הוא מייצר overhead שלא תורם לproduct. Zustand קיים בדיוק בשביל לפתור את הבעיה בלי הboilerplate.
בישראל, Zustand אומץ בצורה נרחבת בחברות startup וscale-up. פרויקטים חדשים ב-Lemonade, Papaya Global ו-startup-ים רבים בתל אביב בוחרים Zustand על פני Redux מהיום הראשון. הסיבה פשוטה: speed of development עולה על predictability overhead כשהteam קטן ו-iteration מהיר.