פתחו את ה-source code של Radix UI, Headless UI, או React Aria - כל אחד מהם הוא ספרייה שמשתמשים בה עשרות אלפי מוצרים. תראו שלושה פטרנים שחוזרים על עצמם שוב ושוב: compound components, higher-order components, ו-render props. אלה לא patterns אקדמיים - הם הפתרון ל-use cases ספציפיים שכולם נתקלים בהם כשהאפליקציה גדלה מעבר ל-5 components.
הסיבה שפטרנים אלה קיימים היא אחת: כשיש לכם component שצריך להיות גמיש מספיק כדי לעבוד במקומות שונים, אבל גם לשמור על behavior עקבי - אתם צריכים מבנה. בלי פטרנים, הפתרון הטיפוסי הוא props explosion: showHeader, headerText, showFooter, footerVariant, footerAction, footerActionText - עד שלאף אחד אין מושג מה ה-component עושה.
הכרות עם patterns אלה היא גם signal חזק בראיון. כשמרואיין מסוגל לתאר compound component pattern ולהסביר מתי הוא עדיף על HOC - זה מראה שהוא ראה codebase מורכב, לא רק tutorials.